מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַתָּנוֹת וּבְמֵי חַטָּאת הֲרֵי זוּ מְקוּדֶּשֶׁת אַף עַל פִּי יִשְׂרָאֵל. פָּתַר לָהּ בְּתְרוּמָה שֶׁנָּ‍ֽפְלָה לוֹ מִשֶּׁלַּאֲבִי אִמּוֹ כֹהֵן.
בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. בְּהָדָא כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל. אָסוּר. מַה דְרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. לֹא אֲגִיבוֹן. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. אָכֵין אָמַר לוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לָמָּה הוּא אָסוּר. לֹא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אַף רִבִּי יוֹחָנָן אִית לֵיהּ יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְעוֹד מִן הָדָא דְּתַנֵּי. הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִם הַמְסַייְעִים בַּגְּרָנוֹת אֵין נוֹתְנִין לָהֶן לֹא תְרוּמָה וְלֹא מַעְשֵׂר. 31a וְאִם נָתַן הֲרֵי זֶה חִילֵּל. וְלֹא יְחַלְלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהֵן מְחַלְלִין אוֹתָן. יוֹתֵר מִיכֵּן אָֽמְרוּ. תְּרוּמָתָן אֵינָן תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹתָן אֵינָן מַעְשְׂרוֹת וְהֶקְדֵּישָׁן אֵינָן הֶקְדֵּשׁ. וַעֲלֵיהֶן אָמַר הַכָּתוּב רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשׁפּוֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וגו'. וְהַמָּקוֹם מֵבִיא עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת. הָדָא הוּא דִּכְתִיב לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם לְעִייִם תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר.
משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית וְהָלַךְ וְקִידְּשָׁהּ לְעַצְמוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. וְכֵן הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מוּקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וּבָא אַחֵר וְקִידְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים מְקוּדֶּשֶׁת לַשֵּׁינִי. בַּת יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֶן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וּבָא אַחֵר וְקִידְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים מְקוּדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בַּת יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֶן אוֹ בַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הרי את מקודשת לי. בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז:
מתני' האומר לחבירו. ולא תנן האומר לשלוחו לאשמועינן דאף על גב דלא עשאו שליח מתחלה לכך אלא שאמר לו קדש לי אשה פלונית אם קדשה לעצמו רמאי הוי כדאמרינן בגמרא והלך דקתני שנהג מנהג רמאות:
ובא אחר וקידשה בתוך ל' יום מקודשת לשני. דבשעה שקידשה לא היתה עדיין מקודשת לראשון ותפסו בה קידושי שני:
בת ישראל לכהן תאכל בתרומ'. דלא תימא דכי אמרי' מקודשת לשני הני מילי לחומרא בלבד קא משמע לן דמקודשת לשני לגמרי ואין חוששין לקידושי ראשון כלל:
מעכשיו ולאחר ל' יום. מספקא לן אי תנאה הוה הא דקאמר ולאחר ל' יום או חזרה הוה והלכך מקודשת ואינה מקודשת וצריכה גט מתרוייהו:
בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה. שמא הוו קדושין וזר פוסל בקדושין את בת כהן מן התרומה:
הלכה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְל' כול'. הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר וְנִקְנָה הַמִּקַּח אֶלָּא שֶׁנָּהַג מִנְהַג רַמִּיּוּת. אַף לְמִידַּת הַדִּין כֵּן. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. צֵא וְקַח לִי מִקַּח פְלוֹנִי. וְהָלַךְ וּלְקָחוֹ לְעַצְמוֹ. הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר וְנִקְנָה הַמִּקַּח אֶלָּא שֶׁנָּהַג מִנְהַג רַמִּיּוּת. רִבִּי זְעִירָא מֵיקַל לְהוֹן דַּחֲמֵי לְחַבְרֵיהּ זְבִין זְבִינָא וּמַעֲלֶה לֵיהּ עֲלוֹי. אָמַר רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. אַף לְעוֹשֶׂה עֲלוֹי חֲבִילהָ רַבָּנִין קְרֵיי עֲלוֹי לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבנין קרוי עלוי. המקרא הזה למס מרעהו חסד שהוא נוטל מרעהו החסד והזכות שאנה לידו וכתיב ויראת שדי יעזוב שנקרא רשע:
אף לעושה עלוי חבילה. שמטריח עצמו על החבילה לזכות בה מן ההפקר וקדם זה ונטלה:
מיקל להון. היה מקלל להן למי שראה חבירו עומד על המקח והוא מעלה עליו בדמים:
אף למידת הדין כן. לענין מקח וממכר נמי כן אם לקחו לעצמו הרי זה זריז ונשכר אלא דרמאי הוי:
גמ' ונקנה המקח. כלומר שהיא מקודשת לו אלא שנהג מנהג רמיות והיינו דקתני והלך שהלך ברמאות:
לֹא הוּחְזַק הַשָּׁלִיחַ בָּעֵדִים. הוּא אוֹמֵר. לְעַצְמִי קִידַּשְׁתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לָרִאשׁוֹן. הַשֵּׁינִי כְּאוֹמֵר לָאִשָּׁה. קִידַּשְׁתִּיךְ. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לֹא קִידַּשְׁתָּנִי. וְהוּא כְאוֹמֶרֶת לָרִאשׁוֹן. קִידַּשְׁתָּנִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ. אָ‍ֽמְרָה. אֵינִי יוֹדַעַת. חֲזָקָה לַשֵּׁינִי. הוּחְזַק הַשָּׁלִיחַ בָּעֵדִים. הוּא אוֹמֵר. לְעַצְמִי קִידַּשְׁתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לָרִאשׁוֹן. חֲזָקָה לָרִאשׁוֹן. אָ‍ֽמְרָה. אֵינִי יוֹדַעַת. שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין גֵּט. וְאִם רָצוּ אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרה איני יודעת. חוששין נמי לראשון ושניהן נותנין גט:
הוחזק השליח בעדים. בהא היא סומכת על שליחותו ואפילו הוא מכחישה חזקה לראשון נתקדשה:
אמרה איני יודעת חזקה לשני. וטעמא דכשלא הוחזק השליח בעדים אמרינן מסתמא אין האשה רוצה להתקדש לראשון דהוא אינו כאן ושליחותו אינו מוחזק והלכך כשאמר' איני יודעת חזקה לשני נתקדשה:
והיא כאומרת לראשון. כלומר ודינה עם הראשון כאומרת לאחד קדשתני והוא אומר לא קדשתיך ואסורה בקרובי הראשון והוא מותר בקרובותיה:
השני כאומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני. דתנן לקמן בפרקין הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו:
הוא אומר לעצמי קדשתי. כגון שאמר לה בתחלה לשם המשלח ולאחר שעה קידשה סתם הוא אומר לעצמי נתכונתי והיא אומרת לראשון המשלח נתכונתי:
לא הוחזק השליח בעדים. מי ששלח שליח לקדש לו אשה ולא עשאו אותו לשליח בעדים:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי זוֹ עוֹלָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמְכָרָהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם. הֲרֵי זוֹ מְכוּרָה וְהֶקְדֵּישָׁהּ הֶקְדֵּשׁ. חָזַר וּלְקָחָהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם חַל עָלֶיהָ הֶקְדֵּישׁ עוֹלָה. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים לֹא חַל עָלֶיהָ הֶקְדֵּשׁ עוֹלָה. לֹא דַמְייָא עוֹלָה לְאִשָּׁה. מַה דַמְייָא אִשָּׁה לְעוֹלָה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. תִּיפְתָּר שֶׁמֵּת הַשֵּׁינִי וַהֲוָה לֵיהּ אָח. מִכֵּיוָן שֶׁהִיא זְקוּקָה לְיִיבּוּם לֹא חָלוּ עֲלֶיהָ קִידּוּשֵׁי הָרִאשׁוֹן. מַה דַמְייָא עוֹלָה לְאִשָּׁה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר שֶׁהִקְדִּישָׁהּ לְבַעֲלַת מוּם קָבוּעַ. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. תַּמָּן אַתְ אָמַר. אֲמִירָתִי לַגָּבוֹהַּ כִּמְסִירָתִי לָהֶדְיוֹט. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן בָּאוֹמֵר. מִכְּבָר. בְּרַם הָכָא בָּאוֹמֵר. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברם הכא באומר. שההקדש לא יחול עד לאחר ל' וכיון שמכרה בתוך ל' יצאת מרשותו ושוב לא חל הקדש אע''פ שחזר ולקחה:
תמן באומר מכבר. באומר מעכשיו יהא חל ההקדש אי נמי דאמר סתם ולא קבע זמן שבאמירתו חל עליה הקדש מיד:
תמן. בפ''ק אתה אומר אמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט שאם אמר הקדש על שום דבר אינו יכול לחזור בו והכא את אמר הכין דלאחר ל' לא חל עליה הקדש עולה אם מכרה אע''פ שחזר ולקחה לאחר ל':
תיפתר שהקדישה לבעלת מום קבוע. שמתחלה לא חל עליה קדושת הגוף אלא לדמים הוא שהקדישה ואותן דמים חייב הוא לעולם אפילו מכרה לאחר דהשתא לא איכפת לן אם הוא ברשותו או ברשות אחר שהרי אין ההקדש חל על גופה:
מה דמיא עולה לאשה. ובהי גוונא מצינו דבעולה נמי חל עליה הקדש לאחר ל' אע''פ שמכרה לאחר בתוך ל' ולא חזר ולקחה ממנו:
תיפתר שמת השני והוה ליה אח. שעכשיו זקוקה היא לו ליבום ובהא לא חלו קדושי הראשון לעולם שהרי לא יצתה מרשות השני וזקוקה ועומדת היא מחמת קידושין שלו וכמ''ד אין קדושין תופסין ביבמה:
מה דמיא אשה לעולה. ושואל הש''ס ובהי גוונא מצינו דדמיא אשה לעולה ממש בהא שלא יהו חלין קדושי הראשון לאחר ל' אפילו מת השני בתוך ל':
לא דמיא עולה לאשה. בהא שהרי באשה אם מת השני או גירשה בתוך ל' חלו קידושי הראשון ממילא כשיבא לאחר שלשים ואף על פי שלא חזר וקדשה בתוך ל' ובעולה דוקא שחזרה ולקחה בתוך ל' שחזר לרשותו קודם שיבא השעה שראוי להיות חל עליו שם הקדש עולה וטעמא דלא דמי עולה לאשה בהא מפרש לקמן דלא מצינו אשה יוצאה בלא גט ומצינו הקדש יוצא בלא פדיון:
לאחר ל' יום. לקחה ממנו לאחר ל' לא חל עליה הקדש עולה:
חזר ולקחה. מן הלוקח בתוך ל' יום חל עליה הקדש עולה דבשעה שהוא ראוי לחול ברשותו הוא:
ומכרה בתוך ל' יום ה''ז מכורה. דעדיין אינו חל עליו שם עולה וכן אם הקדישה בתוך ל' להקדש אחר הקדש:
31b לְפִיכָךְ אִם מֵת הַשֵּׁינִי בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ גֵירְשָׁהּ חָלוּ עֲלֶיהָ קִידּוּשֵׁי רִאשׁוֹן לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. מֵת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים וְלֹא גֵירַשׁ לֹא חָלוּ עֲלֶיהָ קִידּוּשֵׁי הָרִאשׁוֹן. הָדָא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. כָּל תְּנַאי שֶׁנִּיתְקַייֵם אַף עַל פִּי שֶׁבָּטַל לְאַחַר מִיכֵּן הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. וְכָל תְּנַאי שֶׁבָּטַל בְּשְׁעַת קִידּוּשִׁין אַף עַל פִּי שֶׁמִּיתְקַייֵם לְאַחַר מִיכֵּן אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דתני ר' חייא. דהכל הולך אחר שעה שהקידושין ראוין להיות חלין וכל תנאי שנתקיים באותו שעה מקודשת וכל תנאי שבטל בשעת קידושין בשעה שראוין לחול אע''פ שראוין להתקיים לאחר מיכאן אינה מקודשת הלכך אם מת לאחר ל' שוב אין קדושי הראשון חלין:
מת לאחר ל' ולא גירש. מקודם לא חלו עליה קידושי הראשון אפי' לאחר מכאן שבשעה שהיו ראוין קידושי הראשון לחול עדיין הי' השני קיים:
לפיכך אם מת השני. אמתני' קאי וכן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר ל' יום ובא אחר וקדשה בתוך ל' יום מקודשת לשני ומדלא קתני ואינ' מקודשת לראשון ש''מ דלא פקעו קידושי הראשון לגמרי ולפיכך אם מת השני או גירשה בתוך שלשים יום חלו עליה קידושי ראשון לאחר ל' יום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source